חברת ג'משי הנדסת תוכנה בע"מ נ' חברת נייס סיסטמנס בע"מ

החלטה

1. מונחת לפניי בקשה מטעם הנתבעת (להלן: "המבקשת") לחיוב התובעת (להלן: "המשיבה"), חברה בע"מ, בהפקדת ערובה אשר לא תפחת מסך 150,000 ₪.

2. בתמצית, המדובר בתביעה בסך 453,103 ₪ אשר הגישה התובעת נגד הנתבעת. לשיטתה פיתחה במשך כ-10 שנים מערכות תוכנה עבור הנתבעת ונותר חוב שלא שולם לה ובכלל זה 43,063 ₪ בגין שנת 2010 וחוב נוסף בסף 378,000 ₪ בגין שנת 2011. יוער כי קיימת בקשה תלויה ועומדת להארכת מועד להגשת כתב תביעה שכנגד.

3. בבקשתה טוענת המבקשת שסיכויי התביעה קלושים היותר והמבקשת שילמה למשיבה את מלוא הכספים בגין עבודתה, המשיבה לא הוציאה כתבי הזמנה נוספים וכל עבודה שבוצעה ע"י המשיבה נעשתה שלא בהזמנת המבקשת. דווקא המשיבה היא זו החייבת למבקשת כספים בגין אי אספקת סימולטור ומטרת תביעה זו להוות משקל נגד. כתב התביעה נעדר פירוט בסיסי של עניינים מהותיים רבים ונטול כל נספח תומך; זאת ועוד, אחריות בעלי המניות במשיבה מוגבלת וקיים חשש ממשי שלא ניתן יהא לגבות הוצאות משפט. חשש זה מתגבר לנוכח ידיעת המבקשת שלאחר סיום הקשר העסקי בין הצדדים הצטמצם היקף פעילות המשיבה. בזמנים הרלוונטיים לתביעה העסיקה המשיבה עובדים בודדים בלבד כאשר מר דני ג'משי הוא הדירקטור היחיד בה וחלקה הארי של הכנסתה נבע מהתקשרויותיה עם המבקשת. עוד טוענת המבקשת שעל פי הדין, קיימת חזקה שיש להורות לחברה תובעת להפקיד ערובה וביהמ"ש ימנע מכך במקרים חריגים בלבד. על חברה תובעת לסתור את החזקה ולהוכיח כי אין לחייב אותה בהפקדת ערובה. נטל השכנוע בדבר מצב כלכלי רובץ על החברה התובעת. יש לקבל את הבקשה בין היתר לאור התנהלותה חסרת תם הלב של המשיבה.

4. המשיבה מתנגדת לבקשה. לשיטתה, לנותן התצהיר התומך בבקשה אין מושג בעניין יכולותיה הכלכליות; אין עסקינן בחברה המסתתרת מאחורי מסך ההתאגדות; למשיבה יש הזמנות תלויות ועומדות באופן שוטף והזמנות נוספות בשלבי המו"מ. מקשה המשיבה ושואלת אם כטענת המבקשת מצבה הכלכלי אינו שפיר מדוע המבקשת מעוניינת להגיש נגדה כתב תביעה שכנגד ע"ס 1,340,000 ₪ ולשלם אגרה בסך 33,500₪?! אם לא היו למשיבה כספים הרי שהמבקשת לא היתה משקיעה כספים (כגון תשלום אגרה והוצאות משפט) בהגשת התביעה. לגבי סיכויי התביעה טוענת המשיבה כי גבוהים הם וכי המבקשת יודעת שכתבי ההזמנה הוצאו בדיעבד, אחרי ביצוע העבודה ולפני ביצוע התשלום. לטענתה אין להטיל ערובה מעבר ל-1% מסכום התביעה. לסיום טוענת כי יש לדחות את הבקשה בין השאר לאור זכות הגישה לערכאות.

5. בתשובה לתגובה חוזרת המבקשת על עיקר טענותיה ומוסיפה כי המשיבה לא עמדה בנטל הרובץ עליה להוכחת איתנותה הכלכלית. הימנעות המשיבה מלצרף הוכחה ממשית ליכולתה הכלכלית יוצרת חשש שלא תהיה אפשרות לגבות ממנה את הוצאות המשפט. המשיבה התייחסה למצבה הכלכלי ללא פירוט ממשי ולא טרחה לתמוך טענותיה בתצהיר. לגבי סכום הערובה טוענת המבקשת שגובהה אמור להיגזר מנסיבות כל תביעה ותביעה. על מנת שהמבקשת לא תצא בחסרון כיס יש להעמיד את סכום הערובה כפי שנתבקש בבקשה.

דיון והכרעה

6. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה סבורתני כי דינה להתקבל בחלקה, כפי שיפורט להלן.

7. סעיף 353 א' לחוק החברות קובע כדלקמן : "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."

8. הווי אומר, קיימת חזקה שלפיה יש לחייב חברה במתן ערובה להוצאות אלא אם כן בית המשפט מצא כי נסיבות העניין אינן מצדיקות זאת או אם החברה שכנעה כי ביכולתה לשלם את הוצאות המשפט, מדובר בעניין הנתון לשיקול דעת בית המשפט (ראו גורן, ע"מ 752). אעיר, כי הנטל להוכחת האיתנות הכלכלית מוטל על המשיבה ולא על המבקשת.

9. בית המשפט שוקל את סיכויי התביעה, את מיהות הצדדים (למשל מקום מגורי התובע), את השלב בו הוגשה הבקשה, את תום הלב של מגיש הבקשה, את הראיות אשר צורפו על ידי הצדדים לעניין היכולת הכלכלית, וכל זאת תוך איזון בין אינטרסים מתנגשים, זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות חוקתית, מחד, ומאידך הזכות להגן על הקניין ומניעת הגשת תביעות סרק. ראה בעניין זה ת.א. 1419/99 פרגול הנדסה בניה והשקעות בע"מ נ' א.י.מבנים בע"מ ואח', מיום 9.2.06, ת.א. 3262/01 (י-ם) בש"א 1582/05 מדינת ישראל נ' באומל משה בע"מ מיום 7.6.05.

10. ומההלכה ליישומה – בענייננו, המשיבה לא הגישה תצהיר תומך לתגובתה או אסמכתא כלשהי שיכולה להעיד על מצבה הכלכלי כגון: דו"ח רו"ח עדכני לגבי רווחיותה, תדפיסי בנק או אישור המעיד על מצבת הנכסים שיש לה (ככל שישנם). המדובר במידע המצוי בחזקת המשיבה ומכאן נקבע בדין כי הנטל רובץ עליה ולא על המבקשת. המשיבה טענה בעלמא "לחברה ישנן הזמנות תלויות ועומדות באופן שוטף והזמנות נוספות בשלבי מו"מ" (סעיף 11.1 לתגובה) מבלי שתמכה טענה זו בראיה כלשהי. משכך, הנני קובעת כי המשיבה לא עמדה בנטל הרובץ עליה להוכחת איתנות כלכלית.

11. לגבי סיכויי התביעה - לאור השלב המקדמי בו מצוי התיק, בטרם התנהל דיון ראשון ובהתחשב בכך שכתב התביעה מנוסח באופן תמציתי מבלי שנתמך בראיות, קשה להעריך את סיכויי התביעה. בין הצדדים קיימת מחלוקת לגבי טענת המשיבה לחוב כספי וטענה זו תלובן בראיות. לפיכך, לא די בשיקול סיכויי התביעה, שבשלב זה אינם ניתנים להערכה, כדי להוות משקל נגד לאמור בסעיף 10 לעיל.

12. לאור האמור לעיל, סבורתני כי אין לסטות בענייננו מהחזקה המוטלת בדין להפקדת ערובה על ידי חברה תובעת. לגבי הסכום המבוקש, סבורה אני כי הסכום שהתבקש בבקשה המהווה כשליש מסכום התביעה אינו מידתי. אני מעמידה את סכום הערובה על הסך של 25,000 ₪. סכום זה יופקד במזומן או על ידי הפקדת ערבות בנקאית מתאימה, וזאת תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה.

ניתנה היום, ט"ו אדר ב תשע"ד, 17 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: